“ולמה כל כך אהבתי את הספר? כי הוא כתוב בגובה העיניים ולעתים הוא אף משעשע. אין בו תיאורי זוועה, האיורים צבעוניים ומקסימים וכשהקראתי אותו לבן שלי (בן שבע), הרגשתי שהוא באמת מתחבר לדמויות בספר דרך האהבה לגלידה וההומור. הספר לא מייפה את המציאות העגומה של החיים בתקופת המלחמה, אך מעביר רק את מה שהכרחי לילדים לדעת ומה שהם יכולים להכיל. זו היתה פעם ראשונה שהקראתי ספר בנושא השואה לבן שלי בלי דפיקות לב וחששות.  …ספר חובה בכל בית“

מאירה ברנע גולדברג, לאתר מאקו

“ספרה של תמר מאיר מצטיין במשימה לא מובנת מאליה: הוא מנגיש לילדים סיפור על קורות היהודים בשואה בצורה מקורית וחיננית מחד, ואמיתית ורצינית – אך לא מאיימת – מאידך… אין ילד שלא אוהב גלידה, והיכולת לגעת באירועים היסטוריים טעונים כל כך בעזרת מושא החשק האוניברסלי ומעורר-הכמיהה-בכל-לב הזה היא הצלחה כבירה.

מעבר לכך, הסיפור כתוב נהדר; הוא קולח ומשחקי ברגעים הנכונים, והבחירה הבלתי-מתפשרת לבסס ספר ילדים על סיפור אוטוביוגרפי מסוג זה מרשימה. גם האיורים של יעל אלברט תורמים לספר – הם מתוקים כשצריך ודרמטיים, קודרים ומלאי נחמה כשצריך”.

נימוקי וועדת השופטים פרס דבורה עומר.

“הכותבת תמר מאיר מספרת סיפור על אנושיות, על מוסריות ועל מחויבות”.

נירה לוין, אתר דף דף

” מי חשב בכלל שאפשר לקשר בין השואה – לגלידה? שספר ילדים, שעטיפתו כולה אומרת “גלידה”, מספר בעצם על מלחמת העולם השנייה ומה שקרה בה ליהודים באירופה? השאלה מאיזה גיל לתווך לילדים את השואה שבה ועולה מדי שנה, אבל חשוב יותר לשאול איך עושים את זה… “חנות הגלידה של פרנצ’סקו טירלי” שכתבה תמר מאיר ואיירה להפליא Yael Albert עושה זאת בדרך מקורית ומפתיעה: הנה, עובדה שאפשר לקשר בין שואה לגלידה, כי הסיפור קרה במציאות והוא אמיתי ונוגע. כתוב נהדר, יופי של ספר לבני 6-8″

עטרה אופק, אתר “המתלהבת”.

“העלילה מרוככת ומתרכזת בסיפור הצלה והישרדות. הרבה רקע, מבט לעתיד, וערפול של מה שהיה. … חוץ מנושא השואה הספר מעביר מסר חשוב. במקום שאין אנשים היה איש… וגם מסר חשוב זה מועבר בצורה יפה ופשוטה בספר... אם נושא השואה חשוב לכם, אם יש לכם ילדים צעירים בבית שאתם רוצים לדבר איתם על הנושא אבל קצת קשה לכם להתחיל,  בידקו את הספר שיכול לסייע ולתת את הפתח לנושא.”

גדי איידלהייט, שבוע הספר

ספר ילדים מקסים! כתוב בשפה יפה בגובה העיניים וחשוב מאד!

כרמית בר גיל

“הצליחה ד“ר תמר מאיר…  לספר את סיפור משפחתה, בשפה ישירה, נדירה בדייקנותה, נקייה מיומרות וחפה מקיטש, בהומור וברגישות נוגעת ללב. בעיקר משום שספרה איננו ספר שואה…

חרף הרקע הקשה, הספר ספוג בטעמי גלידה וניחוחות קיורטוש, בנופי ונציה ובודפשט, ובעיקר באופטימיות ובאמונה ברוח האדם. 

הסיפור כולו מתואר כאגדת נעורים קסומה, שהחיסרון היחיד שלה הוא ממש כגלידה – היא מסתיימת מהר מדי. אני מצאתי את עצמי נשאב כולי לעולמם של פטר ופרנצ‘סקו, לגלידריה ולגדלות הנפש. כך גם בתי ונכדי. הספר אכן כתוב ללא מתום… ספר זה הוא קודם כל ספר לילדים על גלידה ועל גדלות רוח אנושית, אבל גם ספר נפלא למבוגרים. לפחות לאלה מביניהם שלא אבדו את היכולת להתמוגג מגלידת לימון ואהבת אדם”.

 ד”ר יצחק ליפשיץ, מוסף ספרות, מקור ראשון

מאיר הפכה את סיפורו של הסב ושל חסיד אומות העולם לספר ילדים רגיש, מעודן, כובש לב, המצליח להנגיש את נושא השואה לילדים רכים תוך דגש על אנושיות ומוסר. את הסיפור מלווים איוריה הנהדרים ועדיני המכחול של יעל אלברט. סיפור על אומץ לב נדיר והשראה גדולה.

עדי רלוי, אתר ‘מוטקה’